תערוכה עכשווית

מה אומרים העצים: אולגה קיסלבה-בין אמנות למדעמה- 19 בדצמבר 2019 עד ה- 28 במרץ 2020

תצוגה מיוחדת

ראשים ופרחים: ביאנקה אשל גרשוני – ציורי מחשב27 בינואר עד 23 במרץ 2020
תערוכה עכשווית
מה אומרים העצים: אולגה קיסלבה-בין אמנות למדע

המפגש בין מדע לאמנות, שמיוצג בתערוכה, עשוי להפתיע אף שאין זה זיווג כה חדש. בעבר הרחוק הסתייעו מדענים באמנים כדי להמחיש באמצעות רישום וציור את ממצאי המחקר באנטומיה ובבוטניקה. אולם התפתחויות מהירות בתחומי האמנויות והמדעים הביאו לכלל תפיסה של ניגוד ואף יריבות ביניהם. שינויים שחלו בעשורים האחרונים במדעים ובטכנולוגיה יצרו פתח למפגשים חדשים. אמנים פונים כיום יותר ויותר לשימוש במחשבים, תקשורת וניו-מדיה, בינה מלאכותית ומציאות מדומה ועוסקים במחקר. לעומתם, אנשי מדע וטכנולוגיה מאמצים ידע היסטורי, תרבותי וחברתי. התבוננות בעבודותיה של אולגה קיסלבה מלמדת שהן פרי שיתופי פעולה עם מומחים בתחומי ידע שונים.

ב-1999 הקימה אולגה קיסלבה (נ.סנט פטרסבורג, 1965) בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת סורבון בפריז את תכנית הלימודים הראשונה המשלבת מדע ואמנות. מאז התפתחה התכנית למעבדת "אמנות ומדע" בניהולה, שהציעה שותפות מלאה לאנשי מדעי הרוח והמדעים המדויקים, וב-2016 זכה צוות המחקר המאוחד להכרה כמכון בין-לאומי לאמנות ומדע. האוניברסיטה העסיקה מומחים בתחומי הפילוסופיה, הבלשנות, מדעי החברה וחקר האמנות, וקיסלבה חיברה אל האוניברסיטה כמה ממרכזי המחקר הגדולים ביותר בצרפת ובעולם כשותפים למחקריה. המיזמים של קיסלבה הוצגו במוזאונים מרכזיים באירופה, רוסיה, צפון אמריקה ואסיה.

התערוכה במוזאון הנגב לאמנות היא חלק מפרויקט בין-לאומי שהחל ב-2012 תחת הכותרת עדן (EDEN, ראשי תיבות: אתיקה-קיימות-אקולוגיה-טבע). הפרויקט מבוסס על רעיון המשכת המסורת של שחזור הגנים הפלאיים עדן וארקדיה, במטרה להחיות זנים נכחדים של צמחים ולמנוע היכחדות של זנים הנמצאים בסכנה. בשיתוף עם חוקרי בוטניקה וגנטיקה בארצות שונות המיזם מחייה צמחים בצרפת, בצ'ילה, בסין, בקזחסטאן ובנגב, בהם עצים בעלי משמעות סמלית רבת עוצמה, הקושרת רכיבים של פילוסופיה, היסטוריה ודת. כך מתאפשר גם שחזור של רסיסי תרבויות שנעלמו.

"רשת ביולוגית" (BNW) היא סדרת עבודות טכנולוגיות שעומדת במרכז המחקר והתערוכה ומוצגת בקומה העליונה: בעקבות מחקרים שהצביעו על היכולת של צמחים לתקשר בינם לבין עצמם בוחנת קיסלבה את הרעיון להאזין לשיח הבין-עצי, ואולי אפילו לקחת בו חלק.

החייאה של צמחים שנכחדו ולמידת הבעיות הסביבתיות והאקולוגיות הן חלק נכבד מסדר היום של המדע, גם בישראל. בנגב ובערבה מתבצע שחזור זנים מקומיים אגדתיים, דוגמת מור הגלעד (אפרסמון), לו יוחסו סגולות רפואיות, ודקל תמר מקומי שהיה מרכזי לתזונת תושבי הארץ. העבודות קושרות בין ענפי המחקר האלה ומעניקות להם ממד חזותי חדש, המאפשר לדמיין את העבר מתוך מחשבה על ההווה ועל העתיד. בסוף התערוכה, בקומת הקרקע, מוצע למבקרים מפגש עם העתיד הצומח – עצים חיים מזנים עתיקים.

התערוכה תיפתח עם סימפוזיון בינלאומי שיתקיים ב 19.12.2019. לתכנית הסימפוזיון לחצו כאן. הכנס יתקיים בשפה האנגלית

אוצרות

אוצרת: ד"ר ליה מנור
עוזרת אוצרת: נירית דהן

חסויות

עיריית באר שבע
כיוונים
משרד התרבות והספורט
מכון הערבה ללימודי הסביבה, קטורה
INRA (המכון הלאומי למחקר אגרונומי)
תאגיד אורנג'
ליליה צ'אק והמכון הבינלאומי לאמנות ומדע' אוניברסיטת סורבון, פריז

פחות
תצוגה מיוחדת
ראשים ופרחים: ביאנקה אשל גרשוני – ציורי מחשב

ציורי הפרחים הצבעוניים המוצגים בתערוכה נוצרו בשנה האחרונה ועימם מוצגים כמה ציורי ראש מלפני עשור – אלו שני מוטיבים מובהקים ביצירתה של ביאנקה אשל גרשוני מזה שנים רבות. אחת ההפתעות שמעוררים ציורים אלה, בעלי הצבעוניות העזה והמבע העוצמתי, היא שאין הם מלווים בנוכחות חומרית של אמצעי הציור. לפנינו הדפסות מקבצים דיגיטליים של ציורים שנוצרו בעזרת תוכנת מחשב – אמנם בעבודת יד אך ללא נייר ומכחולים.

ביאנקה אשל גרשוני (ילידת סופיה, בולגריה 1932) היא אמנית בעלת מגוון רחב של יצירות במדיומים שונים שהחלה להתבלט בשדה האמנות בשנות השישים. אף שלמדה ציור ופיסול במכון אבני בתל אביב, היא גיבשה תחילה את שפתה האמנותית בתחום התכשיטים, אותו למדה בכוחות עצמה. גישתה המקורית ויוצאת הדופן ניכרה כבר בשלב מוקדם באופי הפיסולי של התכשיטים ובשילוב של חומרים יקרים, כמו זהב ואבנים טובות, עם חומרים פשוטים וזולים שאינם מקובלים בעולם הצורפות, בהם פלסטיק, נוצות צבעוניות ובובות זעירות. התעוזה ושבירת המחיצות בין האמנות והאומנות, בין העשייה המקצועית לבין המשחק הילדותי, בין היפה לבין היפה מדי והמתקתק (קיטש), בין הסיפור האישי לסמלים אוניברסליים, הולידו בשנות השמונים פיתוח של פסלים ותבליטים גדולים ומרובי פרטים. עבודות אלה זכו להערכה והוצגו בתערוכות רבות, ובכללן תערוכת יחיד במוזאון תל אביב לאמנות ב-1985. עבודה מתקופה זו מאוסף מוזאון הנגב לאמנות מוצגת בתערוכה הנוכחית.

הפרחים נכחו בעבודותיה של ביאנקה אשל גרשוני מראשית דרכה בתכשיטים, בפסלים ובציורים. בתרבויות שונות אומצו פרחים מן הטבע באופנים שונים: אם כקישוט לבית או לגוף או כנושאי משמעויות סמליות בהקשרים של אהבה, ברכה וחיים, לעומת היותם סמל לחלופיות החיים, הקמילה והמוות. ביצירותיה של אשל גרשוני ממלאים הפרחים לעתים קרובות את כל התפקידים הללו. ציורי הפרחים המוצגים בתערוכה משקפים את אהבתה ליופיים של הפרחים, כמו היו תכשיטים יקרי ערך, ואת הכמיהה לטבע שבשנים האחרונות הוא עבורה רק זיכרון, משום שאין היא יוצאת עוד מביתה. חלק מהפרחים נדמים להופעתם בטבע – שדה כלניות, שתיל רקפות פורחות – ואחרים הם המצאה חופשית, כמו צמח בעל פרחים בצבעים שונים. פה ושם היא מוסיפה כותרת, למשל "פריחה ביום סגריר" המרמזת על תפקיד הפרח וציורו בעידוד מצב הרוח.

הראש שכיח אף הוא בציור ובפיסול של ביאנקה אשל גרשוני, ועל פי רוב נושא תווי היכר המזוהים עם דיוקן האמנית. אין אלו בהכרח דיוקנים המצוירים מתוך התבוננות ישירה באמצעות מראה, כמקובל בסוגה זו. אלו ציורי ראש מן הזיכרון, שהוא לרוב זיכרון פניה של האמנית בעיני עצמה, לעתים בפה פעור בזעקה ולעתים קרובות, כמו בציורים המוצגים כאן – בעיניים עצומות. האבר החשוב ביותר לאמנות – העיניים – מוצג דווקא כשהן עצומות; המבט מופנה פנימה. ציורי המחשב של הראשים הודפסו והוצגו ב-2010 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית לרגל זכייתה של האמנית בפרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות.

את דרכה בציורי מחשב התחילה ביאנקה אשל גרשוני לאחר שבנה, אורי, מסר לה את המחשב הישן שלו, חיבר אותה לאינטרנט ודחף אותה להתחבר לעולם העכשווי. הטכנאי שלימד אותה איך להשתמש במחשב גם לימד אותה לצייר באמצעות תוכנת "צייר". מכאן ואילך היא לימדה את עצמה ופיתחה מיומנויות ושליטה במדיום הזה. במובנים רבים זו עבודת ציור לכל דבר, עם דגש על רישום, קומפוזיציה, צבע. להבדיל מציור על נייר, כאן היא יכולה לשמור שלבים מן התהליך ודוגמאות אחדות לכך מוצגות בתערוכה. בשנים האחרונות הציור באמצעות מחשב מעסיק את ביאנקה אשל גרשוני יום יום ויצירתה פורייה מאוד. היא משתפת חברים כשהיא שולחת להם את הציורים כברכות חג או פשוט כמשלוח מדי יום-יומיים. אחד מידידיה הקרובים, המשורר מרדכי גלדמן, שכתב ספר על יצירתה (ויהי במראת הכסף: ביאנקה אשל גרשוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007), מפיץ את הציורים באמצעות הפייסבוק וכך מגיעה יצירתה לקהל רחב יותר, עדיין בפורמט הדיגיטלי. ההדפסה מקנה להם ממד נוסף, כמו תצלום או הדפס; ציור מסורתי שמתקיים במציאות טכנולוגית עכשווית.

אוצרות

אוצרת: דליה מנור
עוזרת אוצרת: נירית דהן

פחות

עוד במוזאון