שתי תערוכות | 12 ביוני עד 31 באוגוסט 2019


שתי תערוכות | 12 ביוני עד 31 באוגוסט 2019

תערוכה עכשווית

היו זמנים בבאר שבע12 ביוני עד 31 באוגוסט 2019

תערוכה עכשווית

חדשות טובות12 ביוני עד 31 באוגוסט 2019
תערוכה עכשווית
היו זמנים בבאר שבע

מוזאון הנגב לאמנות גאה לחשוף בפני הקהל מבחר תצלומים, כרזות, מסמכים וסרטים המתארים את חיי העיר בעשורים הראשונים לאחר הקמתה של באר שבע הישראלית לפני שבעים שנה. התערוכה נולדה ביוזמתו של הארכיון הציוני המרכזי לכבוד שנת המאה להיווסדו, בשיתוף ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג המציין יובל להקמתו.

ארכיונים אוצרים בתוכם נכסי היסטוריה ותרבות הנגישים בעיקר לחוקרים ומומחים. בחירתו של הארכיון הציוני המרכזי לחשוף קהל רחב לעושר המידע שברשותו באמצעות סדרת תערוכות במוזאונים ברחבי הארץ, כשהראשונה היא במוזאון הנגב לאמנות, היא החלטה מבורכת. בחרנו להתמקד בבאר שבע ובחומרים חזותיים משנות ההקמה והבנייה הראשונות שיזכירו לתושבי העיר אנשים ומקומות, מוסדות ואירועים שנשכחו עם הזמן.

עם זאת, התמונה המתקבלת אינה מקיפה או מלאה ולא רק בשל מגבלות המקום במוזאון. חומרי הארכיון משקפים בראש ובראשונה את פועלם והשקפותיהם של הגופים המיישבים: הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד, משרדי הממשלה וגורמים פילנתרופיים הקשורים עימם. הם בחרו מה לתעד ובמיוחד איך לתעד: לא פעם אלו תצלומים מבוימים המדגישים את סדר היום הממסדי – הפרחת השממה, קליטת עלייה, חינוך, טקסי הקמה של מוסדות, ביקורים של אישים ותורמים. נושאים אלה מופיעים גם בסרטים תיעודיים מהתקופה, שהיו ברובם סרטי תעמולה לשם גיוס תרומות בחו"ל. היבטים אחרים של חיי העיר נשקפים מן הכרזות, רובן מטעם עיריית באר שבע, המתעדות מוסדות תרבות בעיר, אירועים וחגיגות, וגם חושפות כמה מן העימותים הפוליטיים החריפים שליוו את התנהלות העירייה בעשור הראשון. מבחר של קטעי עיתונות ומסמכים מעשיר את התמונה.

בחלוף השנים, קיבלו החומרים הללו, הספוגים באידאולוגיה לאומית, ערך תיעודי-היסטורי בשקפם את מראה העיר ושכונותיה, אורחות חיים, צורות עבודה, סגנון לבוש ובעיקר האנשים, אלה שהיו שותפים למימוש החזון ואלה שהיו חלק מהרקע.

נהוג לזהות את תאריך ייסודה של באר שבע העברית במלחמת העצמאות, עם כיבוש העיר מהצבא המצרי ב-21 באוקטובר 1948. מקורות בארכיון מגלים תכניות להקמת מרכז עירוני חדש בסמוך לבאר שבע העות'מאנית הרבה לפני קום המדינה. רעיונות ראשונים נדונו ב-1946, ובמהלך 1947 שורטטו מפות ותכניות בניין עיר והוקמה החברה "אפיקים בנגב" שנועדה להגשימן. החברה ניהלה את העיר במהלך 1949 במקביל לממשל הצבאי עד לסוף אותה שנה, לקראת העברת ניהול השירותים העירוניים לעירייה, תהליך שהתמשך עד להקמת המועצה בפברואר 1950.

עיקר התערוכה מוקדש לתצלומים משנות החמישים והשישים המציגים מקומות ודמויות בעיר העתיקה, ובכלל זה בית העיריה (כיום מוזאון הנגב לאמנות); ראשית הבנייה בעיר החדשה של מגורים ומבני ציבור; בני נוער לומדים, לרוב בחינוך המקצועי; טקסים וחגיגות. בהצצה זו אל העבר אנו מקווים להעשיר את הזיכרון האישי והקולקטיבי של באר שבע ותושביה בני כל הדורות.

כל המוצגים בתערוכה הם בהשאלת הארכיון הציוני המרכזי וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג. תודתנו העמוקה לצוותי הארכיונים על עזרתם החיונית בהכנת התערוכה.

אוצרות

אוצרת: ד"ר דליה מנור
עוזרת אוצרת: נירית דהן

חסויות

עיריית באר שבע
כיוונים
משרד התרבות והספורט
הארכיון הציוני המרכזי
ארכיון שפילברג

קטלוג

היו זמנים בבאר שבע: מאוספי הארכיון הציוני המרכזי וארכיון שפילברג
21X14 ס"מ
כריכה רכה
38 דפים
עריכה: ד"ר דליה מנור
עיצוב והפקה: יוסי ג'יברי / מגמה

פחות
תערוכה עכשווית
חדשות טובות

בשנים האחרונות מוזאון הנגב לאמנות הקדיש מאמצים רבים לתצוגת תערוכות מתחלפות של אמנים מן הארץ ומהעולם, וכך ביסס את מעמדו ומקומו כמוזאון משמעותי בין המוזאונים לאמנות בארץ.

אחד היעדים המרכזיים של מוזאונים, ובכללם מוזאונים לאמנות, הוא לאסוף, לתעד ולשמר יצירות אמנות בעלות ערך למען הקהל הרחב בהווה ובעתיד. בשנים האחרונות מוזאון הנגב לאמנות הקדיש מאמצים רבים לתצוגת תערוכות מתחלפות של אמנים מן הארץ ומהעולם, וכך ביסס את מעמדו ומקומו כמוזאון משמעותי בין המוזאונים לאמנות בארץ. במקביל, מאחורי הקלעים, אנו ממשיכים בפעולה של הרחבת האוסף והשבחתו. אוסף המוזאון החל להתגבש בשנות השישים, בהיותו עדיין אגף במוזאון הנגב שהוקדש בעיקר לארכאולוגיה, ונרשם לראשונה בשנת 1987 כאשר המוזאון זכה למעמד מוזאון מוכר על ידי משרד התרבות. רוב היצירות באוסף הן של אמנים ישראלים מהמאה העשרים ומיעוטן של אמנים בינלאומיים.

בשנה האחרונה התרחב האוסף הודות לכמה תרומות משמעותיות של יצירות בציור, רישום, הדפס ופיסול מאת אמנים ישראלים, שחלקם לא היו מיוצגים באוסף קודם לכן. מתנה משמעותית נמסרה על ידי מרדכי גלדמן, משורר בעל שם, שהוא גם אמן יוצר ופסיכולוג פעיל. גלדמן היה בעבר מבקר אמנות בעיתון הארץ והוא עדיין אוצר תערוכות וכותב על אמנות. החלטתו של גלדמן למסור את האוסף כולו, ללא תמורה, לרשות מוזאון הנגב לאמנות, מעידה על האמון שהוא רוחש למוזאון ועל הרצון להעניק לציבור יצירות אמנות שהגיעו לידיו בעקבות קשריו האישיים והמקצועיים עם אמנים שונים. ציורים אחדים נכנסו לאוסף מעיזבונו של הצייר אביגדור סטמצקי באמצעות בתו, נועה סטמצקי, ומתרומות נוספות.

בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים מרכזיים במודרניזם הישראלי: סטימצקי ושטרייכמן, מהמייסדים ומהמובילים של קבוצת "אופקים חדשים", ואמנים בולטים בדור ההמשך של המופשט, לאה ניקל ומשה קופפרמן. בשנות השמונים, מגמות שפנו עורף למופשט והכניסו לאמנות דימויים וסמלים, ובכללם כאלה הלקוחים מעולם הדת וייצוגים של מוות, ניכרות בעבודותיהם של יגאל תומרקין, משה גרשוני וביאנקה אשל-גרשוני. בשדה האמנות בישראל בולטים גם אמנים פיגורטיביים שאינם משתייכים לאף זרם או קבוצה. שניים מהם מיוצגים בציור אחד: עופר ללוש צייר את האמן יאן ראוכוורגר בשעה שהוא מצייר את דיוקנו של מרדכי גלדמן. שילובים מפתיעים בין הפיגורטיבי למופשט, ציור רווי חומריות וחושניות, מוצאים ביצירתו של פסח סלבוסקי, אמן ומורה נערץ על רבים, שיצירתו לא הייתה מיוצגת עד כה באוסף המוזאון. עוד מצטרפים חדשים לאוסף: מריק לכנר והאמניות מיכל היימן, גלית ראוכוורגר, נעמי בריקמן וחווה סמואל. נציין גם את האמנים הוותיקים, סטפה רייס ורפי קייזר, שתרמו מיצירותיהם לאוסף. אוסף המוזאון צומח ומתפתח ותערוכה זו היא הזדמנות לחשוף לציבור את החדשות הטובות הללו.

אוצרות

ד"ר דליה מנור
נירית דהן

חסויות

עיריית באר שבע
כיוונים
משרד התרבות הספורט

פחות

עוד במוזאון