מוזיאון הנגב לאמנות

זוודיתו יוסף סרי: פירורי פחם. 5 באפריל - 24 ביוני 2017

השימוש בפחם כחומר אמנותי מוכר בתולדות האנושות מזה אלפי שנים, עוד מימי ציורי המערות, ועד היום אמנים משתמשים בו לרישום. הפחם מופיע במצבי עיבוד שונים גם בפסלים ובמיצבים של אמנים בני זמננו. אולם הטיפול בחומר באופן שבו זוודיתו יוסף סרי (נ. 1983) מטפלת בו הוא ייחודי ואופייני לה; בעבודותיה, הפחם הוא המדיום, הנושא והדימוי בעת ובעונה אחת.

האמנית משתמשת בפחם עץ, חומר גס, ללא ייחוס אמנותי, המשמש כיום בישראל בעיקר לשם צליית מזון על האש (מנגל). היא כותשת וטוחנת אותו ב"עבודת מטבח" ואז מלכדת מחדש את הפירורים למשטחים עדינים ומחוררים כמעשה תחרה שחורה. זיקתו של החומר ליסוד קדום – האש – ולצורכי קיום בסיסיים – מזון – והיותו עם זאת שברירי ומתפורר, מעשירים אותו במשמעויות עמוקות עבור האמנית, שבחרה בחומר זה כביטוי לזהותה ולזיכרון ילדות שנמחק.

זוודיתו יוסף סרי גילתה את הפחם בעת לימודיה בבית הספר לאמנות במכללת ספיר כאשר ביקשה להתחקות אחר המושג בית וזיכרון מהבית. בשכונת יוצאי אתיופיה בעיר שדרות, הסמוכה למכללה, גילתה זוודיתו, ילידת אתיופיה, ריחות שהעלו בזיכרונה את בית ילדותה: ריח הפחם במדורה, ריח הקפה הקלוי, הלחם האתיופי והבישול המיוחד. במקביל היא גם גילתה את תכונתו המיוחדת של חוש הריח המשמר זיכרונות ראשוניים שאבדו עם הזמן. זוודיתו עלתה לארץ עם משפחתה ב-1991 ואין לה, לדבריה, זיכרונות מארץ הולדתה. על החיים באתיופיה ועל תלאות המסע בן השנתיים של המשפחה היא יודעת מסיפורים. התעוררות הזיכרון החושי באמצעות הריח הייתה נקודת מפנה שהובילה לאימוץ הפחם כחומר שהיא מזדהה עמו.

פיסות הזיכרון הפרטי לובשות צורה בעבודה "מונומנטים" כמו היו אברים אורגניים בצנצנות מעבדה, בעוד הכותרת מכוונת לפסלים גדולים שהוקמו כדי לייצג אירועים הראויים להנצחה. העבודה "מגילת העצמאות"  מעלה על הדעת את האוטופיה השוויונית שבמסמך היסוד של המדינה לנוכח המציאות שחוות אוכלוסיות שונות בישראל. סוגיות של שוויון מגדרי, ובראשן היחס לגוף האישה כבעל תפקיד אחד המגויס למטרות לאומיות וחברתיות, נרמזות ב"אשכול הרחם". שחרת הפחם מעוררת אף היא בהכרח שורה של אסוציאציות במישורים שונים. מעבר לכל אלה מציגה התערוכה אמנות ששפתה הייחודית צפה כל העת בין ציור לתבליט, בין מופשט למוחשי, בין שבריריות לחוזק, בין החומר לחללים שסביבו ובתוכו, בין השחור ללבן, בין הנראה למדומיין.

זוודיתו יוסף סרי גדלה באשדוד, סיימה את לימודי האמנות ב-2014 ומתגוררת כיום ברמת גן. היא השתתפה בכמה תערוכות קבוצתיות וזו לה תערוכת יחיד ראשונה. תודתנו לה על השאלת העבודות.

אוצרת התערוכה: ד"ר דליה מנור

 

 

בנייה ועיצוב אתרים Atar2b