תערוכות עבר

ארץ החול13 בפברואר עד ה 24 במאי, 2014
תערוכות עבר
ארץ החול

תערוכה זו מבקשת לחקור את המדבר כמרחב פתוח, גיאוגרפי ונפשי כאחד, כמצב של ציפייה אל הלא נודע, וכאזור סְפר בעל חוקים משלו המתקיים בשולי הזמן והמרחב.

המדבר מצטייר בתערוכה כטריטוריה המזמינה מסעות גיאוגרפיים, חברתיים ופסיכולוגיים של חקירה וגילוי, ומעוררת שאלות על חציית גבולות פנימיים וחיצוניים. אחדות מן העבודות בתערוכה מצטיינות באופי הגותי וחלומי, הנובע מעיסוקן במסעות ובתנועה אינסופית וחזרתית בתוך מרחבים ריקים. בחלקן מופיעה דמות אנושית יחידה, לרוב בתנועה, במעין מסע נדודים או חקירה אישי. ברובן ניתן למצוא רבדי פרשנויות נוספים, על אף שהמסרים החברתיים והתייחסותן לסוגיות פוליטיות חבויים בהן מתחת לפני השטח.

טרייסי סנלינג חוקרת את השטח האפור המאפיין אזורי גבול מדבריים, במיוחד בגבול ארה"ב-מקסיקו, על העיירות המאובקות והנידחות הפזורות בהם. שנטל אקרמן מקרינה על מסך שהוצב בגבול בין אריזונה שבארה"ב למקסיקו, תיעוד של קבוצת מהגרים ממקסיקו שצועדים בכוון לא ברור, מתגנבים או מגורשים, כפי שצולמו במצלמת המעקב של הצבא האמריקאי. גם אסף שושן משתמש בתנועה האינסופית של הדמות האנושית לייצוג מצב קיומי שאין בו תוחלת או שאין ממנו מוצא: בסרטו "תע'בן"  נראה גבר שחור-עור הרץ על רקע נוף מדברי שהולך ומחשיך. הידיעה כי מדובר בפליט סודני שצולם בחבל אילות בדרום הארץ מציעה גם פרשנת פוליטית-חברתית. שון גלדוול שוזר משמעויות מטאפיזיות בפוליטיות באמצעות תיעוד תנועתו של הגוף האנושי במרחבי המדבר הפתוחים. זה נראה כמו נתון במחול טקסי בלתי מפוענח – בעבודה אחת על גבי אופנוע החוצה את מדבר מונדי מונדי האוסטרלי, ובעבודה אחרת כחייל במדבריות אפגניסטן.

לעתים משקפים מסעות החקירה והנדודים את תהליך היצירה או את אורח חייהם של האמנים. חלק מן האמנים מתגוררים במדבר או שהו בו תקופות ארוכות. אחרים יוצאים אליו ליצור, והמדבר עבורם הוא גם מטאפורה למקום נפשי ולחיפוש רוחני. עבודות אלה עשויות להעלות על הדעת את מסורת  "אמנות האדמה" שהתפתחה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, שבה משמש הנוף כמשאב פיסולי במרחב הפתוח. הפיסול במדבר של עזרא אוריון, כמו אירוע האמנות שיזם בחולות סיני ב- 1982, נועדו ליצור חוויה רוחנית והכרתית, המבקשת "לשגר את התודעה לטווחים אחרים" תוך שימוש בנוף המדברי כמשאב. נופי המדבר הופכים לחומר גלם גם בעבודותיהן של הינדה וייס ושל שרון גלזברג, תולדה של שהות ארוכה או תקופת מגורים במדבר. שתיהן בונות קולאז'ים של נופים מדבריים: אצל וייס זה קולאז' וידאו דיגיטלי המורכב מצילומי נוף ממקומות שונים; גלזברג בונה קונסטרוקציית ברזל ומשטחי עץ המצטרפים לנוף חולי. אלה מהווים רקע לשיטוט ולתנועה חזרתית המייצרת מסלול שהוא מעין רישום גופני במרחב המדברי.

אוצרות

אוצרת אורחת: רווית הררי

הפקת תערוכה

נירית דהן

אמנים

טרייסי סנלינג, שנטל אקרמן, אסף שושן, שון גולדוול, עזרא אוריון, הינדה וייס ושרון גלזברג.

חסויות

עיריית באר שבע
כיוונים
משרד התרבות והספורט

עוד במוזאון