אודות

הבניין

בניין המוזאון נבנה כבית המושל העות'מני בשנת 1906, זאת כחלק מקבוצת מבני שלטון הכוללים את מבנה ה"סראייה" (בית השלטון המרכזי) הממוקם כיום בשטח של בסיס צבאי, והמסגד הגדול שכיום הוא מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח. המבנים הללו רוכזו לאורך רחוב הכניסה הראשי מכיוון עזה המוביל למרכז העיר.

מבנה בית המושל, הקרוי בערבית "ק'ונאק", הוא טיפוסי לתקופה העות'מאנית בכל רחבי האימפריה. זו וילה מפוארת של משפחה אמידה, בדרך כלל משפחתו של המושל או של אישיות חשובה אחרת, שבה נערכים לעתים מפגשים רשמיים וקבלות פנים.

התקופה העות'מנית

בראשית תקופתו של המבנה שימשה הקומה התחתונה לקבלת קהל ואילו הקומה העליונה, אליה עלו במדרגות חיצוניות, שימשה למגורי המשפחה. החזית כוללת אכסדרה בעלת ארבע קשתות מחודדות, קשתות מעוגלות משני צדדיה ומרפסת שבמרכז הקומה השנייה.

המנדט הבריטי

במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה באר שבע על ידי הצבא הבריטי והכוחות האוסטרליים (אנז"ק) והבניין הפך למעון של קצין המטה הבריטי. עם השנים, הפך לבית ספר לבנות בדואיות מקומיות. למבנה נוספו מדרגות פנימיות, מבנה שירותים בקומה התחתונה ושני חדרים בקומה העליונה.

1972-1948

לאחר כיבוש העיר על ידי חטיבת 8 של הפלמ"ח במבצע "יואב" ב-1948, שימש הבניין את צה"ל. בשנת 1950 נוסדה העיר העברית באר שבע, והמבנה שימש כבית העירייה הראשון. בשנת 1972 עברה העירייה למשכנה הנוכחי ובניין בית המושל החל לשמש כאגף לאמנות של מוזאון הנגב.
בשנת 1998 הוכרז בית המושל כמבנה בסכנת התמוטטות ונסגר לציבור ובשנים 2004-2000 נערך פרויקט שימור מבנה המוזאון בתכנון האדריכל זאב גור ובביצוע מחלקת השימור של רשות העתיקות.

שיפוץ ושימור

הרעיון המנחה של תכנית השיקום היה לשמר ככל הניתן את אופיו המקורי של המבנה, תוך ביצוע מספר שינויים בהתאם לדרישות חוקי בנייה מודרניים. על מנת להגדיל את שטח הבניין, נסגרה הכניסה המקורית בקירות זכוכית ונוצרה מבואת כניסה חדשה, דבר זה נעשה ללא פגיעה בפן החיצוני של המבנה בהתאם לכללי שיחזור מבנים עתיקים. הכניסה לקומה השנייה תוכננה תוך כך שיישמר רעיון המעבר החיצוני בין הקומות והכניסה לקומה העליונה נמצאת בדיוק באותו הפתח אשר שימש את משפחת המושל העות'מאני. הגישה שנבחרה לצורך תוספת מודרנית זו הנה שימוש בחומרים בני זמננו כגון זכוכית ופלדה השונים באופן מובהק מחומרי הבנייה המקוריים, כך שאין ספק מהו המקור ומהי התוספת. יתר על כן, חלו שינויים פנימיים במבנה כדי להתאימו לצרכים של מוזאון לאמנות. ב-2004 נפתח מחדש מוזאון הנגב לאמנות ומוצגות בו ברצף תערוכות מתחלפות ותצוגות מאוסף המוזאון. בשנת 2011 הוצע בית המושל כמועמד לתואר אחד "משבעת פלאי ישראל".

המוזאון

מוזאון הנגב נפתח בראשית שנות החמישים של המאה העשרים במבנה המסגד הגדול כמוזאון לארכאולוגיה. מנהלו הראשון היה צבי עופר.

מנהלות המוזאון מאז שנות השמונים:

1990-1987: נעה טל
1998-1990: גליה גביש
2001-2010: נוגה ראב"ד
2011-היום:  ד"ר דליה מנור

 

פעילות ראשונה

ציונה ת'גר וזיגמונד שרֶטֶר היו מן האמנים הראשונים שהוצגו, והיו אלה על-פי-רוב תיאורי הנוף וראשית ההתיישבות באזורי הנגב. המוזאון יזם והציג תערוכות של אמני באר שבע וחלק מיצירותיהם צורפו לאוסף המוזאון. בשנות ה-60 המוזאון החזיק במחסניו אוספי תמונות, רפרודוקציות ותחריטים של ציירים ידועים בארץ ובעולם וכן תצלומים ושקופיות מן הנגב. אחת היוזמות של המוזאון, על מנת לעודד את פעילות האמנות בעיר, הייתה להשפיע על העירייה לפטור סדנאות של אמני העיר ממסים עירוניים. האגף הימני במבנה המסגד שימש לתערוכות אמנות מתחלפות של אמנים מן התקופה, כמו: בנימין בוכבינדר (פיסול ורישום), אסתר בורשטיין (ציורי חול), דוד בן שאול (ליטוגרפיות), רפי לביא (ציורים) פנחס עשת (פיסול). באמצע שנות ה-60 הוקמה אגודת ידידי מוזאון הנגב במטרת סיוע באיסוף חפצי אמנות ובפעולות מחקר. בשנות הששים ניהלו את המוזאון רפי לוהט ולאחריו יעל ישראלי עד 1967. יועצת האמנות במוזאון, האמנית חוה מחותן, הייתה למנהלת עד שנת 1984. בין התערוכות החשובות שהוצגו בזמנה הייתה תערוכת האמן מרסל ינקו ב-1968.
בשנת 1987 נרשם האוסף לראשונה ואז המוזאון זכה גם במעמד של מוזאון מוכר הזכאי לתמיכה מטעם משרד התרבות. באותו זמן נפרד אגף האמנות ממוזאון הנגב והועבר ל"בית המושל".

1990-1987 נעה טל

בהנהלת נעה טל החל המוזאון לפעול לראשונה כמוזאון עצמאי לאומנות המציג תערוכות מתחלפות. התערוכה הראשונה שהוצגה ולא התבססה על אוסף המוזאון הייתה "אליוט פיי-צילום. יוסף רץ-גרפיקה" (1989). אט אט טל פיתחה קשרי חוץ עם אמנים בינלאומיים וגם אצרה תערוכה גדולה באותה השנה- "דיפטיכון: אספקטים על אמנות מופשטת ופיגורטיבית באיטליה של שנות ה-80" (1989). בתקופתה של נעה טל כמנהלת המוזאון לאמנות נערכו במוזאון "תערוכות סתיו" לחברי אגודת הציירים והפסלים. בין משתתפי התערוכות היו שתרמו מעבודותיהם לאוסף המוזאון, וכך התרחב אוסף מוזאון הנגב לאמנות.

1998-1990 גליה גביש

בשנת 1990 עם סגירת המוזאון הארכאולוגי, המשיך מוזאון הנגב לאמנות לפעול בניהולה של גליה גביש, אשר הרחיבה את פעילות התערוכות במוזאון. היא ערכה במוזאון וברחבי העיר את ה"ביאנלה לקרמיקה" (1993) בשיתוף עם חברת "חרסה", והשתתפו בה אמני קרמיקה מהארץ ומהעולם. גביש המשיכה להגדיל את אוסף המוזאון ורכשה יצירות בסיוע המפעל לרכישת אמנות ישראלית, משרד החינוך והתרבות, המועצה הציבורית לתרבות ואמנות.

2010-2001 נגה ראב"ד

בשנת 2001 נכנסה נוגה ראב"ד לתפקיד מנהלת ואוצרת המוזאון ובמקביל פיקחה על השיפוץ והשימור של המוזאון. היא המשיכה במסורת של תערוכות מתחלפות עם דגש מיוחד על אמני הנגב. תערוכת הפתיחה של המוזאון המחודש הייתה מאוסף המוזאון: "אמנות ישראלית מא' עד ת'" (2004). ראב"ד אצרה ב2006 תערוכה בשם "פגישה לאין קץ" שהפגישה לראשונה בין ציוריהם של האמנים מיכאל גרוס ואורי ריזמן. לכבוד 60 שנה למדינת ישראל ולבאר שבע העברית ו 90 שנה לכיבוש באר שבע על ידי כוחות אנז"ק, אצרה ראב"ד את התערוכה "60-90-60" (2008), אשר הציגה תצלומים היסטוריים מתולדות באר שבע. היא אף הרחיבה את מעגל הקשרים של מוזאון הנגב לאמנות עם מוזאונים אחרים כאשר שיתפה פעולה עם מוזיאון ישראל, ירושלים והביאה תערוכה בשם "דיוקנאות" (2009), שהציגה כתבים ודיוקנאות מאוסף ורה וארתורו שוורץ לאמנות הדאדא והסוראליזם. בתקופת עבודתה נתנה ראב"ד במה לאמנים רבים מתושבי באר שבע והדרום בהם יוכבד מארקס, יהודית מאיר, חיים מאירס וייס, משה שק, דפנה ניסים וסטלה זאק, והרחיבה את אוסף המוזאון ע"י רכישות ותרומות של יצירות מאמנים בהם מיכאל גרוס ומשה מוקדי.

2011 ד"ר דליה מנור

בשנת 2011 עבר מוזאון הנגב לאמנות לניהול חברה-בת של עיריית באר שבע "כיוונים-החברה לתרבות הפנאי" עם מינויה לתפקיד מנהלת ואוצרת המוזאון של ד"ר דליה מנור, היסטוריונית אמנות ואוצרת, חוקרת ומרצה שמתמחה בתחום האמנות הישראלית. תכנית התערוכות בתקופתה מתמקדת בהבאת יצירתם של מיטב אמני ישראל אל הנגב, בהם מנשה קדישמן, סיגלית לנדאו, מיכה בר-עם, דני קרוון, לודוויג בלום, מרסל ינקו, פבל וולברג, אתי אברג'ל, דליה אמוץ, חנה סהר, אוסוולדו רומברג, אנה טיכו, נועם רבינוביץ. דגש אחר מושם בחשיבותו ומקומו של הנגב באמנות הישראלית ובכלל זה תערוכות של אמנים החיים בנגב, בהם ג'סר אבו רביעה, אייל אסולין, דב הלר. המוזאון מאיר פרקים בתולדות האמנות בישראל גם באמצעות תערוכות קבוצתיות. בשנים האחרונות הוצגו תערוכות בינלאומיות חשובות, בהן תערוכתו האחרונה של האמן האיטלקי יאניס קונליס ותערוכת אמנות עכשווית מאוסטרליה.

פעילויות ואירועים מיוחדים

לצד התערוכות מתקיימות תכניות חינוך לתלמידים ולמבוגרים. במהלך החגים וחופשות הקיץ המוזאון מציע סדנאות יצירה מגוונות לכל הגילים.
בימי הקיץ המוזאון מארח על המדשאה אירועים עירוניים ומופעים מוזיקליים, במיוחד "שני במוזאון".