העבודות ההיברידיות והמסתוריות של עדי פלומן (נולדה 1987 בראשון לציון; חיה ועובדת בתל אביב) מחברות חפצים ודימויים, בין העולם הידני והדיגיטלי, בין משטח לנפח ובין יצירת אמנות והמסגרת המקיפה אותה. העבודות העמלניות, שמקבלות לעתים קרובות השראה מדימויים שנמצאו באינטרנט, מושכות את עינינו ומבקשות להטיל ספק במה שנדמה לנו שאנו רואים; להביט מעבר לפני השטח של
הדברים — למרות שהם מפתים — ולהעריך את מהות עוצמתם של חפצים מעשה ידי אדם. תהליך היצירה של פלומן כולל בניית מודלים ממחושבים בתלת־ממד, הדפסתם והצגתם במסגרות שהיא מעצבת. היא מכנה את העבודות "פסלים דיגיטליים בהדפסת דיו בתוך מסגרות אמן".

"לשבור את המסגרת", "לחשוב מחוץ לקופסה", אלו הם ביטויים המתייחסים ליצירתיות בדפוסי החשיבה המקובלים. עבור יוצרי קומיקס, המשבצות והריבועים הם המגרש הביתי שלהם. כעת כולנו סגורים בקוביות, בקפסולות, עוטים עלינו שריון ושכבות הגנה, אבל הלב רוצה לפרוץ החוצה ומייחל לקשר ולמגע אנושי. אמנות הקומיקס, למרות שהמסגרת היא מרכיב חשוב בה, באופייה היא פורצת גבולות; גבולות בין סיפור לציור ובין סוגות אמנותיות שונות.

הכול קרה כל כך מהר! ברגע אחד נסגרנו בבתים עקב נגיף הקורונה ואחרי כחודשיים הורשינו לצאת תחת מגבלות מחמירות; אך האם חזרנו לשגרה או שזו בעצם רחוקה עדיין?

ברוח זו של שינויים תזזיתיים ואי-ודאות מתמשכת, החלטנו על תערוכת בזק שמציגה עבודות אמנות שנוצרו במהלך תקופת ההסגר באביב 2020, ומבטאות את החוויות והרשמים של אמני הנגב ממה שהתרחש בביתם ובסביבתם.

ציורי הפרחים הצבעוניים המוצגים בתערוכה נוצרו בשנה האחרונה ועימם מוצגים כמה ציורי ראש מלפני עשור – אלו שני מוטיבים מובהקים ביצירתה של ביאנקה אשל גרשוני מזה שנים רבות. אחת ההפתעות שמעוררים ציורים אלה, בעלי הצבעוניות העזה והמבע העוצמתי, היא שאין הם מלווים בנוכחות חומרית של אמצעי הציור. לפנינו הדפסות מקבצים דיגיטליים של ציורים שנוצרו בעזרת תוכנת מחשב – אמנם בעבודת יד אך ללא נייר ומכחולים.

המפגש בין מדע לאמנות, שמיוצג בתערוכה, עשוי להפתיע אף שאין זה זיווג כה חדש. בעבר הרחוק הסתייעו מדענים באמנים כדי להמחיש באמצעות רישום וציור את ממצאי המחקר באנטומיה ובבוטניקה. אולם התפתחויות מהירות בתחומי האמנויות והמדעים הביאו לכלל תפיסה של ניגוד ואף יריבות ביניהם. שינויים שחלו בעשורים האחרונים במדעים ובטכנולוגיה יצרו פתח למפגשים חדשים. אמנים פונים כיום יותר ויותר לשימוש במחשבים, תקשורת וניו-מדיה, בינה מלאכותית ומציאות מדומה ועוסקים במחקר. לעומתם, אנשי מדע וטכנולוגיה מאמצים ידע היסטורי, תרבותי וחברתי. התבוננות בעבודותיה של אולגה קיסלבה מלמדת שהן פרי שיתופי פעולה עם מומחים בתחומי ידע שונים.

התערוכה הבינלאומית הנודדת "חוט של מחשבה - סיפורים גלובליים בטקסטיל" מגיעה לישראל.

מוזאון הנגב לאמנות גאה לחשוף בפני הקהל מבחר תצלומים, כרזות, מסמכים וסרטים המתארים את חיי העיר בעשורים הראשונים לאחר הקמתה של באר שבע הישראלית לפני שבעים שנה. התערוכה נולדה ביוזמתו של הארכיון הציוני המרכזי לכבוד שנת המאה להיווסדו, בשיתוף ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג המציין יובל להקמתו.

בשנים האחרונות מוזאון הנגב לאמנות הקדיש מאמצים רבים לתצוגת תערוכות מתחלפות של אמנים מן הארץ ומהעולם, וכך ביסס את מעמדו ומקומו כמוזאון משמעותי בין המוזאונים לאמנות בארץ.

תערוכה במוזאון הנגב לאמנות מעבודותיה של אנה טיכו, מגדולות וגדולי האמנים בישראל, היא אירוע מיוחד, בין השאר בגלל הנדירות שבחשיפת יצירותיה.

ראשיתה של התערוכה של נועם רבינוביץ במוזאון הנגב לאמנות הייתה בצעד חריג: זריעה של חיטה בחצר מוזאון הנגב לאמנות ביוזמתו ובביצועו של האמן בסתיו 2015.

מהו הדבר שקרה? מתי ואיפה? ההתרחשויות בעבר והזיכרון ממלאים תפקיד משמעותי בעבודותיה של דוריס ארקין כחומר מחומרי הפיסול; החפצים מהם הורכבו הפסלים מתפקדים כנשאים של מידע חומרי, היסטורי ותרבותי.

בהמשך וכהשלמה לתערוכה "חלומות מבטון", אנו מציגים שתי יצירות אמנות שמתכתבות עם מסורת הבנייה הישראלית ועם האסוציאציות שזו מעוררת: התעוזה והכוח הגלומים בבנייה בבטון, האטימות והקשיחות של החומר, בצד השבירות ונקודות התורפה שלו.