המפגש בין מדע לאמנות, שמיוצג בתערוכה, עשוי להפתיע אף שאין זה זיווג כה חדש. בעבר הרחוק הסתייעו מדענים באמנים כדי להמחיש באמצעות רישום וציור את ממצאי המחקר באנטומיה ובבוטניקה. אולם התפתחויות מהירות בתחומי האמנויות והמדעים הביאו לכלל תפיסה של ניגוד ואף יריבות ביניהם. שינויים שחלו בעשורים האחרונים במדעים ובטכנולוגיה יצרו פתח למפגשים חדשים. אמנים פונים כיום יותר ויותר לשימוש במחשבים, תקשורת וניו-מדיה, בינה מלאכותית ומציאות מדומה ועוסקים במחקר. לעומתם, אנשי מדע וטכנולוגיה מאמצים ידע היסטורי, תרבותי וחברתי. התבוננות בעבודותיה של אולגה קיסלבה מלמדת שהן פרי שיתופי פעולה עם מומחים בתחומי ידע שונים.

ציורי הפרחים הצבעוניים המוצגים בתערוכה נוצרו בשנה האחרונה ועימם מוצגים כמה ציורי ראש מלפני עשור – אלו שני מוטיבים מובהקים ביצירתה של ביאנקה אשל גרשוני מזה שנים רבות. אחת ההפתעות שמעוררים ציורים אלה, בעלי הצבעוניות העזה והמבע העוצמתי, היא שאין הם מלווים בנוכחות חומרית של אמצעי הציור. לפנינו הדפסות מקבצים דיגיטליים של ציורים שנוצרו בעזרת תוכנת מחשב – אמנם בעבודת יד אך ללא נייר ומכחולים.

התערוכה הבינלאומית הנודדת "חוט של מחשבה - סיפורים גלובליים בטקסטיל" מגיעה לישראל.

בשנים האחרונות מוזאון הנגב לאמנות הקדיש מאמצים רבים לתצוגת תערוכות מתחלפות של אמנים מן הארץ ומהעולם, וכך ביסס את מעמדו ומקומו כמוזאון משמעותי בין המוזאונים לאמנות בארץ.

מוזאון הנגב לאמנות גאה לחשוף בפני הקהל מבחר תצלומים, כרזות, מסמכים וסרטים המתארים את חיי העיר בעשורים הראשונים לאחר הקמתה של באר שבע הישראלית לפני שבעים שנה. התערוכה נולדה ביוזמתו של הארכיון הציוני המרכזי לכבוד שנת המאה להיווסדו, בשיתוף ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג המציין יובל להקמתו.

תערוכה במוזאון הנגב לאמנות מעבודותיה של אנה טיכו, מגדולות וגדולי האמנים בישראל, היא אירוע מיוחד, בין השאר בגלל הנדירות שבחשיפת יצירותיה.

ראשיתה של התערוכה של נועם רבינוביץ במוזאון הנגב לאמנות הייתה בצעד חריג: זריעה של חיטה בחצר מוזאון הנגב לאמנות ביוזמתו ובביצועו של האמן בסתיו 2015.

מהו הדבר שקרה? מתי ואיפה? ההתרחשויות בעבר והזיכרון ממלאים תפקיד משמעותי בעבודותיה של דוריס ארקין כחומר מחומרי הפיסול; החפצים מהם הורכבו הפסלים מתפקדים כנשאים של מידע חומרי, היסטורי ותרבותי.

בהמשך וכהשלמה לתערוכה "חלומות מבטון", אנו מציגים שתי יצירות אמנות שמתכתבות עם מסורת הבנייה הישראלית ועם האסוציאציות שזו מעוררת: התעוזה והכוח הגלומים בבנייה בבטון, האטימות והקשיחות של החומר, בצד השבירות ונקודות התורפה שלו.

באר שבע הישראלית נבנתה על ידי המדינה כבירת הנגב וכסמל להפרחת השממה, ומשום כך היה לשפה האדריכלית, ובפרט למבנים המרכזיים בה, ממד סמלי, מעבר לחשיבות הפונקציונלית.

האור והחושך, הנוף והגוף האנושי, דיוקן וטבע דומם המקובצים בתערוכה הם כמה מוטיבים מתוך סדרות של עבודות שצילמה חנה סהר (נ. 1966) לאורך כעשרים שנה.

כמו האור בתצלומיה, כך דמותה של דליה אמוץ בשדה האמנות בישראל היא חמקמקה וקשה להגדרה. בין אנשי האמנות והצילום ידועה דליה אמוץ (1994-1938) כיוצרת מקורית, בלתי מתפשרת, בעלת שפה אמנותית ייחודית, עומק אינטלקטואלי וקריירה קצרה.