התערוכה הבינלאומית הנודדת "חוט של מחשבה - סיפורים גלובליים בטקסטיל" מגיעה לישראל.
התערוכה הבינלאומית הנודדת "חוט של מחשבה - סיפורים גלובליים בטקסטיל" מגיעה לישראל.
מוזאון הנגב לאמנות גאה לחשוף בפני הקהל מבחר תצלומים, כרזות, מסמכים וסרטים המתארים את חיי העיר בעשורים הראשונים לאחר הקמתה של באר שבע הישראלית לפני שבעים שנה. התערוכה נולדה ביוזמתו של הארכיון הציוני המרכזי לכבוד שנת המאה להיווסדו, בשיתוף ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג המציין יובל להקמתו.
בשנים האחרונות מוזאון הנגב לאמנות הקדיש מאמצים רבים לתצוגת תערוכות מתחלפות של אמנים מן הארץ ומהעולם, וכך ביסס את מעמדו ומקומו כמוזאון משמעותי בין המוזאונים לאמנות בארץ.
תערוכה במוזאון הנגב לאמנות מעבודותיה של אנה טיכו, מגדולות וגדולי האמנים בישראל, היא אירוע מיוחד, בין השאר בגלל הנדירות שבחשיפת יצירותיה.
ראשיתה של התערוכה של נועם רבינוביץ במוזאון הנגב לאמנות הייתה בצעד חריג: זריעה של חיטה בחצר מוזאון הנגב לאמנות ביוזמתו ובביצועו של האמן בסתיו 2015.
מהו הדבר שקרה? מתי ואיפה? ההתרחשויות בעבר והזיכרון ממלאים תפקיד משמעותי בעבודותיה של דוריס ארקין כחומר מחומרי הפיסול; החפצים מהם הורכבו הפסלים מתפקדים כנשאים של מידע חומרי, היסטורי ותרבותי.
בהמשך וכהשלמה לתערוכה "חלומות מבטון", אנו מציגים שתי יצירות אמנות שמתכתבות עם מסורת הבנייה הישראלית ועם האסוציאציות שזו מעוררת: התעוזה והכוח הגלומים בבנייה בבטון, האטימות והקשיחות של החומר, בצד השבירות ונקודות התורפה שלו.
באר שבע הישראלית נבנתה על ידי המדינה כבירת הנגב וכסמל להפרחת השממה, ומשום כך היה לשפה האדריכלית, ובפרט למבנים המרכזיים בה, ממד סמלי, מעבר לחשיבות הפונקציונלית.
כמו האור בתצלומיה, כך דמותה של דליה אמוץ בשדה האמנות בישראל היא חמקמקה וקשה להגדרה. בין אנשי האמנות והצילום ידועה דליה אמוץ (1994-1938) כיוצרת מקורית, בלתי מתפשרת, בעלת שפה אמנותית ייחודית, עומק אינטלקטואלי וקריירה קצרה.
מוזאון הנגב לאמנות מצטרף לשורה של מוזאונים וגלריות בארץ ובעולם המציגים תערוכה לציון יום הולדתו השמונים של אוסוולדו רומברג – האמן הישראלי-הבינלאומי, יליד בואנוס איירס, ארגנטינה (1938).
האור והחושך, הנוף והגוף האנושי, דיוקן וטבע דומם המקובצים בתערוכה הם כמה מוטיבים מתוך סדרות של עבודות שצילמה חנה סהר (נ. 1966) לאורך כעשרים שנה.
תערוכתה של אתי אברג'ל מתפרשת על כל חללי המוזאון כמיצב מתמשך הבנוי מפרקים ובהם, כמו ביצירה מוזיקלית, מוטיבים חוזרים, דיאלוגים צורניים וחומריים ועוצמות משתנות.