קטגורית אמנות: פיסול

חוה מחותן, ילידת ארה"ב, כיום תושבת כרמיאל, היא פסלת רבת-זכויות בשדה האמנות בישראל ובבאר שבע בפרט. בין השנים 1950 ו-1985 היא התגוררה ויצרה בבאר שבע ובמהלך התקופה שמשה במשך עשרים שנה מנהלת מוזאון הנגב לאמנות וייסדה את המרכז לאמנות חזותית ומרכז אמנויות לנוער.

מחותן עובדת במגוון חומרים וטכניקות, והגילוף בעץ הוא אחד השכיחים בעבודתה, במיוחד בעבודותיה המוקדמות. בשנות החמישים יצירתה מאופיינת בפיסול פיגורטיבי – בעיקר בעץ ובאבן – של בעלי חיים, דיוקנאות ודמויות אנושיות, ברמות שונות של הפשטה. בפסל "דמות אישה" לא ניתן לזהות פרטים בדמות – הראש מרומז, שד אחד בולט והאחר שקוע ב"נגטיב" – ייתכן שאפשר לזהות כאן השפעה מהפיסול של הנרי מור, הפסל האנגלי. למרות העדר הפרטים אפשר לחוש את נוכחותה הנשית של הדמות, בצורות המעוגלות, בתנועה ובחמימות שיוצר העץ האדמדם.

על תערוכת יחד של פסליה שהוצגה במוזאון תל אביב, ביתן הלנה רובינשטיין כתב העיתון "חרות": "חוה מחותן מגלפת את דמויותיה בבלתי־אמצעיות של תחושה פלאסטית מפותחת. הדפורמציה משמשת לה אמצעי להבעה עצמית כנה. היא מוותרת על הפרטים לשם השגת האפקט המבוקש. יודעת היא גם לנצל את תכונותיו הטבעיות של החומר בו היא עובדת, יהא זה עץ או אבן. בכמה מפסליה משתמשת היא בפרופיל ובאן-פאס [מראה חזיתי] גם יחד, בתוך העיגול הגלמי של הראש. יש משום פרימיטיביזם מדעת בגלמיוח זו, האופיינית לכל הפסלים." ("שתי התערוכות שבמוזיאון ת"א", 7.8.1959, עמ' 5)

יצירות נוספות של חוה מחותן נמצאות בעיריית באר שבע, אולם המועצה.

חוה מחותן בוויקיפדיה

מנשה קדישמן, יליד תל אביב, ידוע בישראל במיוחד כצייר אשר כבשים הם נושא מרכזי ביצירתו. אולם הוא התחיל את דרכו בשנות החמישים של המאה העשרים כפַסל ולמד אצל משה שְטרנשוּס ורוּדי לֵהמן. בשנות השישים חי ויצר בלונדון בתקופת הפריחה של הפיסול החדש והיה מתלמידיו וממשיכי דרכו של הפסל הבריטי הנודע אנתוני קארו. בשנות השבעים הגיע קדישמן להישגים ולמוניטין בינלאומיים בתחום הפיסול המופשט. מאז שנות השמונים, במקביל לתחילת פעילותו בציור, הוא החל ליצור פסלי פלדה שטוחים, פיגורטיביים ברובם, בהם פסלים ציבוריים גדולים ואחרים קטנים, בממדים "ביתיים".

עבודות המאופיינות בתלייה מלמעלה קיבלו אצל קדישמן את הכינוי "כביסה". בשנת 1975 הציג ברחבת הכניסה למוזיאון ישראל, ירושלים את "יער כביסה": מיצב העשוי מיריעות בד גדולות ותלויות על חבלים כשבמרכזן חתוכות צלליות של עצים, והמבקרים עברו דרך הפתחים הללו. עבודה קטנה מ-1972 בשם "כביסה שקופה" עשויה מחלקי זכוכית תלויים על מסגרת עץ. עבודה מוקדמת זו משלבת את העיסוק של האמן בזכוכית כחומר אמנותי, על שקיפותו ושבירותו, עם העיסוק בכוח המשיכה ובתלייה כגורם פיסולי משמעותי. הפסל "כביסת ברזל" מ-1995 משקף את החומרים – בעיקר ברזל ופלדה – והמוטיבים שהעסיקו אותו באותה תקופה – טבע ונוף. הוא עשוי שלושה לוחות ברזל קטנים ששוליהם מקופלים והם תלויים על גבי מוט ברזל המחובר לבסיס. פיסות הברזל תלויות ברפיון, כיאה לכביסה ועל גבי הלוחות חריצים המציירים בקו אחד פרט של נוף: גבעה, עץ, ציפורים. כמו פסלים אחרים של קדישמן, זהו פסל חזיתי, כמעט שטוח וקרוב באופיו לרישום.

קדישמן תרם את הפסל  "כביסת ברזל" לאוסף המוזאון לאחר תערוכתו "מן הטבע אל האמנות" בשנת 2011. ב-2013 הוא תרם לעיר באר שבע את פסלו "סוסים" שמוצב סמוך למוזאון הנגב לאמנות. פסלו "ארץ מולדת" מ-1995 מוצג בחצר המוזאון.