זו תערוכת יחיד ראשונה של האמן ג'אסר אבו רביעה מאז 1996 ובה מציג מיצב חדש הקשור בתרבות הבדואית. בנוסף מוצגת סדרת רישומי עט של נופים ודמויות מסביבת מגוריו בכסייפה שבנגב המזרחי.

אבו רביעה, תושב כסייפה, בוגר המכללה לאמנות חזותית בבאר שבע (1985) הוא מן האמנים הבולטים שיצאו מהמכללה באותן שנים. בעידודו של הפסל, איש הנגב, עזרא אוריון, התחיל אבו רביעה להתעניין בזרם של "אמנות אדמה" וליצור גרסאות משלו לעבודות סביבתיות, כשהוא ניזון מן התרבות הבדואית המדברית. בנוסף הציג אבו רביעה תערוכות יחיד בגלריות ציבוריות ובמוזאונים חשובים, והשתתף בתערוכות קבוצתיות.

המיצב החדש שנוצר במיוחד עבור התערוכה במוזאון הנגב לאמנות, כולל מאפיינים מובהקים של עבודתו: חפצים בסיסיים, יומיומיים, הקשורים לתרבות הבדואית ומסמלים אותה. הבאר — מוטיב קבוע ביצירותיו — מתבטא בצורה המעגלית החוזרת במיצבים שלו ובמיכלי המים המוצגים. במיצב החדש נכנס אלמנט נוסף מן הטבע, החיטה – כביטוי לקשר לאדמה כמקור חיוני למזון. לצד החומרים הטבעיים מוצגים פריטים תעשייתיים המשקפים את תהליך האורבניזציה שעוברת החברה הבדואית בדורות האחרונים.

מנהלת המוזאון, הד"ר דליה מנור אמרה: "ג'אסר אבו רביעה נותן בעבודתו ביטוי למתח הקיים בין חיי הטבע שאפיינו את החברה הבדואית בעבר הלא רחוק, לבין המציאות העירונית בהם הם חיים עכשיו. זוהי מציאות שהוא עצמו חווה אותה ומחפש דרך לנסח אותה באמנותו. לשם כך הוא מאמץ את השפה של האמנות המודרנית, כמו המיצב וה"רדי מייד" – שימוש בחפצים מן המוכן – שבה השתמשו אמנים בולטים לאורך המאה העשרים. באמצעות שפה זו הוא יוצר גשר מפתיע ומעורר מחשבה בין התרבות המערבית המודרנית לבין תרבות המדבר הבדואית."