המפגש בין מדע לאמנות, שמיוצג בתערוכה, עשוי להפתיע אף שאין זה זיווג כה חדש. בעבר הרחוק הסתייעו מדענים באמנים כדי להמחיש באמצעות רישום וציור את ממצאי המחקר באנטומיה ובבוטניקה. אולם התפתחויות מהירות בתחומי האמנויות והמדעים הביאו לכלל תפיסה של ניגוד ואף יריבות ביניהם. שינויים שחלו בעשורים האחרונים במדעים ובטכנולוגיה יצרו פתח למפגשים חדשים. אמנים פונים כיום יותר ויותר לשימוש במחשבים, תקשורת וניו-מדיה, בינה מלאכותית ומציאות מדומה ועוסקים במחקר. לעומתם, אנשי מדע וטכנולוגיה מאמצים ידע היסטורי, תרבותי וחברתי. התבוננות בעבודותיה של אולגה קיסלבה מלמדת שהן פרי שיתופי פעולה עם מומחים בתחומי ידע שונים.

ב-1999 הקימה אולגה קיסלבה (נ.סנט פטרסבורג, 1965) בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת סורבון בפריז את תכנית הלימודים הראשונה המשלבת מדע ואמנות. מאז התפתחה התכנית למעבדת "אמנות ומדע" בניהולה, שהציעה שותפות מלאה לאנשי מדעי הרוח והמדעים המדויקים, וב-2016 זכה צוות המחקר המאוחד להכרה כמכון בין-לאומי לאמנות ומדע. האוניברסיטה העסיקה מומחים בתחומי הפילוסופיה, הבלשנות, מדעי החברה וחקר האמנות, וקיסלבה חיברה אל האוניברסיטה כמה ממרכזי המחקר הגדולים ביותר בצרפת ובעולם כשותפים למחקריה. המיזמים של קיסלבה הוצגו במוזאונים מרכזיים באירופה, רוסיה, צפון אמריקה ואסיה.

התערוכה במוזאון הנגב לאמנות היא חלק מפרויקט בין-לאומי שהחל ב-2012 תחת הכותרת עדן (EDEN, ראשי תיבות: אתיקה-קיימות-אקולוגיה-טבע). הפרויקט מבוסס על רעיון המשכת המסורת של שחזור הגנים הפלאיים עדן וארקדיה, במטרה להחיות זנים נכחדים של צמחים ולמנוע היכחדות של זנים הנמצאים בסכנה. בשיתוף עם חוקרי בוטניקה וגנטיקה בארצות שונות המיזם מחייה צמחים בצרפת, בצ'ילה, בסין, בקזחסטאן ובנגב, בהם עצים בעלי משמעות סמלית רבת עוצמה, הקושרת רכיבים של פילוסופיה, היסטוריה ודת. כך מתאפשר גם שחזור של רסיסי תרבויות שנעלמו.

"רשת ביולוגית" (BNW) היא סדרת עבודות טכנולוגיות שעומדת במרכז המחקר והתערוכה ומוצגת בקומה העליונה: בעקבות מחקרים שהצביעו על היכולת של צמחים לתקשר בינם לבין עצמם בוחנת קיסלבה את הרעיון להאזין לשיח הבין-עצי, ואולי אפילו לקחת בו חלק.

החייאה של צמחים שנכחדו ולמידת הבעיות הסביבתיות והאקולוגיות הן חלק נכבד מסדר היום של המדע, גם בישראל. בנגב ובערבה מתבצע שחזור זנים מקומיים אגדתיים, דוגמת מור הגלעד (אפרסמון), לו יוחסו סגולות רפואיות, ודקל תמר מקומי שהיה מרכזי לתזונת תושבי הארץ. העבודות קושרות בין ענפי המחקר האלה ומעניקות להם ממד חזותי חדש, המאפשר לדמיין את העבר מתוך מחשבה על ההווה ועל העתיד. בסוף התערוכה, בקומת הקרקע, מוצע למבקרים מפגש עם העתיד הצומח – עצים חיים מזנים עתיקים.

התערוכה תיפתח עם סימפוזיון בינלאומי שיתקיים ב 19.12.2019. לתכנית הסימפוזיון לחצו כאן. הכנס יתקיים בשפה האנגלית