אחת המטרות שמוזאון הנגב לאמנות הציב לעצמו בשנים האחרונות היא הדגשת מקומו וחשיבותו של הנגב ביצירת האמנות הפלסטית בישראל. ואכן, במסגרת תכנית התערוכות של המוזאון הוצגו בקביעות תערוכות שהוקדשו לנושאים הקשורים בנגב וליוצרים מן האזור. אנדרטת חטיבת הנגב של דני קרוון היא בלי ספק יצירת האמנות החשובה ביותר בנגב ומן החשובות שנוצרו אי-פעם בישראל. היא קשורה היסטורית וגֵאוגרפית לנגב ומהווה נקודת ציון בולטת למבקרים מן האזור, מרחבי הארץ ומחוצה לה. היוזמה לקיים תערוכה המוקדשת כולה לאנדרטה החלה להתגבש כבר בדצמבר 2010 וזכתה להיענותו המיידית של קרוון. הודות לאוצרת האורחת עדי אנגלמן, שאצרה בכישרון ובנחישות את התערוכה ואת האירועים הנלווים לה וערכה והפיקה את מדריך האנדרטה, זכינו למימוש מוצלח של התכנית.

עולם הצורות, האורות, הצללים והצלילים שיצר קרוון באנדרטה שימש מנוף לרבות מיצירותיו של האמן שנעשו בהמשך דרכו, המתפרשות על ארצות רבות. כך זכתה האנדרטה לפרסום ברחבי העולם בזיקה לעבודתו הבין-לאומית של קרוון במקביל לעניין שהיא מעוררת כאתר תיירות. עבור תושבי באר שבע והסביבה האנדרטה היא יותר מאתר תיירות: זהו מקום למפגש חברתי, לעתים אינטימי; מקום מעורר השראה ליוצרים בתחומים שונים, במוזיקה, בתנועה ובצילום; נקודת תצפית מרהיבה על הנוף המשתנה עם העונות ועל העיר המשתנה עם השנים.

רובדי משמעות רבים יש ליצירה זו והם מקבלים משקל משתנה לאורך זמן. ביסודה זו אנדרטת הנצחה לחללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח, שלחמו במלחמת העצמאות בהגנה על היישובים ועל מקורות המים בנגב ובכיבוש באר שבע מידי הצבא המצרי, שהשתלט על העיר עם תום המנדט הבריטי. שמות הנופלים, סמלים וטקסטים היסטוריים החקוקים באנדרטה משמרים את ייעודה המקורי. מיקומה של האנדרטה על גבעה המשקיפה אל העיר ואל המדבר ועיצובה כסביבה בקנה מידה אדריכלי, העניקו לה עד מהרה גם משמעויות והקשרים נוספים. הבטון החשוף ממנו נבנתה האנדרטה קושר אותה לאדריכלות ה"ברוטליזם" שהבניינים שנבנו ברוחה מאופיינים בבטון חשוף ובגישה מודרנית וניסיונית. סגנון זה זכה לביטוי בולט בבאר שבע בבניינים משנות השישים והשבעים שתכננו בכירי האדריכלים בארץ.

הפרישה של הגופים והצורות המרכיבים את האנדרטה על גבי שטח נרחב יצרה סביבה פיסולית שהייתה שונה בתכלית מכל האנדרטאות והפסלים הציבוריים שקדמו לה בארץ. הרעיון של פיסול סביבתי – כזה שניתן ללכת על גביו או בתוכו – היה בשנות השישים תופעה חדשה גם בפיסול הבין-לאומי. עובדות אלה, המעידות על מקומו של דני קרוון כאחד מחלוצי האמנות הסביבתית בעולם, אולי אינן ידועות לקהל המבקרים הרב הפוקד את המקום זה עשרות שנים. אלה חוזרים ובאים אל האנדרטה לא בשל פרסומו העולמי של האמן אלא בשל החוויה המיוחדת שהאנדרטה מזמנת להם: חוויה אסתטית ורוחנית, מפגש עם הטבע, חוויה של גילוי ומשחק, מרחב משחרר לביטוי עצמי. אלפי התצלומים שצולמו באנדרטה לאורך השנים, על ידי צלמים מקצועיים ועוד יותר על ידי חובבים, שימרו את האתר בזיכרונם האישי של רבים. כך הצטבר כאן זיכרון קולקטיבי מסוג חדש, כאוסף של זיכרונות מגוונים ממקום אחד.

ההצלחה המרשימה והמתמשכת של אנדרטת הנגב היא מסוג ההתרחשויות הנדירות באמנות שלא ניתן לצפותן מראש. ה"נס" הזה הוא תמיד תולדה של מספר גורמים ששילובם המדויק ביחד מחולל את התוצאה ורק בדיעבד ניתן להסבירה. כאשר זה קורה, העבודה מתנתקת מכוונותיו של האמן ואפילו מנסיבות היווצרותה, ומקבלת חיים משל עצמה ברשות הרבים. חיים עצמאיים אלה הם מנושאי התערוכה והמדריך שלפניכם.

הקדשת תערוכה שלמה ליצירה אחת אינה דבר שכיח, על אחת כמה וכמה כשהיצירה כלל אינה מוצגת במוזאון. זהו אכן צעד יוצא דופן שמטרתו לחשוף את הציבור לתהליכי היצירה של האנדרטה ולרובדי המשמעות שלה; להשפעתה המכרעת על המשך יצירתו של קרוון; לתרומתה ליצירות של אמנים ויוצרים אחרים; ולחשיבותה עבור אנשים מן השורה. מעל לכול, התערוכה מבקשת להחזיר לתודעתם של תושבי הנגב והארץ כולה, בהם רבים שמכירים את האנדרטה, את מקומו ותפקידו של האמן והפסל, דני קרוון, שיצר את אחד מן הסמלים המייצגים של באר שבע ואת אחת מיצירות המופת של הפיסול הסביבתי.