תערוכה במוזאון הנגב לאמנות מעבודותיה של אנה טיכו, מגדולות וגדולי האמנים בישראל, היא אירוע מיוחד, בין השאר בגלל הנדירות שבחשיפת יצירותיה.

אנה טיכו (1980-1894) מזוהה בראש ובראשונה עם ירושלים, שם חיה ואת נופיה וסביבותיה תיארה ברישומיה. גם תערוכות מיצירותיה הוצגו על פי רוב בירושלים, ולאחר מותה בעיקר בבית טיכו ובמוזיאון ישראל, ירושלים, שבימים אלה מוציא לאור ספר מחקרי ראשון על אמנותה. לתערוכה זו זכינו בהשאלה נדיבה של יצירותיה מאוסף גלריה אנגל, אשר מייסדה, שמואל אנגל, היה מיודד עם אנה טיכו, עבד אתה והיה בן בית בסטודיו שלה.

כשעלתה אנה טיכו לארץ ישראל בשנת 1912, והיא בת 18, היו מאחוריה כבר שנות לימודי אמנות בווינה, שם גדלה והתחנכה. היא נלוותה לבן-דודה, הד"ר אלברט טיכו, רופא עיניים, שלימים יצא שמו למרחוק. השניים נישאו כעבור זמן קצר, התיישבו בירושלים ופתחו בה מרפאת עיניים. אנה עבדה כאחות במרפאה ובמקביל לעבודתה הקדישה זמן לאמנות ויצרה רישומים של נופים ודמויות, עצים ופרחים, בעיפרון, פחם, דיו וצבעי מים. סגנונה וגישתה לרישום עברו כמה תמורות במהלך השנים. לאחר מותו של ד"ר טיכו ב-1960 הקדישה אנה טיכו את כל זמנה לאמנות. בשנות השבעים היו רישומיה למופשטים וחופשים יותר ובוצעו בסטודיו על גבי גיליונות גדולים, בדרך כלל מן הזיכרון. עבודות אלה של נופי הרי יהודה וירושלים קיבעו את הזיהוי המוחלט של אנה טיכו עם רישום הנוף.

טיכו יצרה גם לא מעט רישומי דמויות מירושלים, יהודים וערבים, בהם כאלה שראתה בין המבקרים במרפאה.
העבודות בתערוכה הן מבחר זעיר משפע יצירתה של אנה טיכו המשתרעת על פני עשרות שנים, והן מקובצות על פי נושאים. כך ניתן להתרשם, על דרך ההשוואה, מהאופנים השונים שבהם בחרה טיכו לתרגם את המרחב או את הפרטים בנוף אל הנייר: בקו דקיק ומעודן או בתנופה של קו עבה ומריחת כתם, ברישום פרטני וצפוף או בסימון חופשי של קווי מתאר, ברישום נטורליסטי ואינפורמטיבי באופיו לעומת רישום אקספרסיבי מן הדמיון. ברישומי הדמויות בולטים דגשים שונים להבעה, לתנוחת הגוף, למבנה הגולגולת ולתפקיד הנייר הלבן כרקע או כחלק מהדימוי עצמו. ברישומי הפרחים מעניין לראות את מקומו של כתם הצבע החופשי בנפרד מן הקו. המפגש עם רישומיה של אנה טיכו, גם במבחר המצומצם המוצג כאן, מגלה עושר של אמצעים, נקודות מבט ופרשנויות אישיות למוטיבים שהעסיקו אותה, ומציע הזדמנות להכיר מקרוב את כתב היד המיוחד של אמנית גדולה זו.
תודתנו לגבריאל אנגל ולצוות הגלריה על השאלת העבודות בתערוכה ועל המידע על היצירות, וכן לתמנע זליגמן, אוצרת בית טיכו, על הייעוץ.
אנה טיכו © מוזיאון ישראל, ירושלים