לאחר שש שנים של תערוכות מתחלפות, מוזאון הנגב לאמנות גאה להציג תערוכה מאוסף המוזאון המשתרעת על כל חלליו ובה יצירות בתחום הציור, הפיסול, הרישום וההדפס וכן עבודות וידאו.
האוסף התחיל להתגבש בהדרגה בשנות השישים כאשר המוזאון לאמנות היה עדיין אגף במוזאון הנגב לארכאולוגיה. אולי יש בכך כדי להסביר את הנוכחות הבולטת של יצירות ישראליות משנות החמישים והשישים והדבר מתבטא גם בתערוכה. בשנים האחרונות האוסף מתרחב והצטרפו גם יצירות חדשות יותר.

התערוכה "מסעות" מתמקדת בעבודות מעשרים וחמש השנים האחרונות ובמיוחד בהדפסים בטכניקות שונות שיצר הלר מאז ראשית שנות האלפיים בסדנת ההדפס ירושלים ובציורים הנלווים להם.

התערוכה היא שיר הלל לגיבורות־העל, הנשים המופלאות שעושות הכול באופן יוצא מן הכלל... ועוד על עקבים.

האם קראתן את "סופרמן" כשהייתן צעירות? האם ידעתן שהוא פרי הדמיון של שני בחורים יהודיים מאמריקה? עכשיו תתוודעו לאמניות קומיקס אחרות, שסביר להניח שאינכן מכירות: גיבורות־על של חיי היומיום, שנוצרו על ידי נשים יהודיות.

בתערוכה זו אנו פוגשים ארבע אמניות, אישה אישה ועולמה, המעלות לדיון סוגיות מתוך ההקשר הנשי, המסורתי והתרבותי.

החמור היה כאן הרבה לפנינו ויהיה גם אחרינו. תולדותיו כסמל מקומי ידעו עליות ומורדות, כשם שאנו, החיים כאן, עברנו, עוברים ונעבור אינספור טלטלות תרבותיות ביחסי אדם-זמן-מקום.

אחת המטרות שמוזאון הנגב לאמנות הציב לעצמו בשנים האחרונות היא הדגשת מקומו וחשיבותו של הנגב ביצירת האמנות הפלסטית בישראל. ואכן, במסגרת תכנית התערוכות של המוזאון הוצגו בקביעות תערוכות שהוקדשו לנושאים הקשורים בנגב וליוצרים מן האזור. אנדרטת חטיבת הנגב של דני קרוון היא בלי ספק יצירת האמנות החשובה ביותר בנגב ומן החשובות שנוצרו אי-פעם בישראל. היא קשורה היסטורית וגֵאוגרפית לנגב ומהווה נקודת ציון בולטת למבקרים מן האזור, מרחבי הארץ ומחוצה לה. היוזמה לקיים תערוכה המוקדשת כולה לאנדרטה החלה להתגבש כבר בדצמבר 2010 וזכתה להיענותו המיידית של קרוון. הודות לאוצרת האורחת עדי אנגלמן, שאצרה בכישרון ובנחישות את התערוכה ואת האירועים הנלווים לה וערכה והפיקה את מדריך האנדרטה, זכינו למימוש מוצלח של התכנית.

תערוכה זו מבקשת לחקור את המדבר כמרחב פתוח, גיאוגרפי ונפשי כאחד, כמצב של ציפייה אל הלא נודע, וכאזור סְפר בעל חוקים משלו המתקיים בשולי הזמן והמרחב.

התערוכה "דם המכבים" מציגה אמנים ואמניות בני דורות שונים המגיבים לזיכרון המלחמה ותורמים לעיצובו. היא מבקשת להדגיש את המשותף ביניהם וגם להצביע על התמורות בהתייחסותם לנושא; להציע הרהור, הזדהות ואולי אף נחמה

בתערוכתו של אייל סגל מוצגות שתי עבודות וידאו – שונות זו מזו בנושא, באורך ובפורמט ההקרנה- אשר משותפת להן תפיסה פיוטית-אסתטית ושיטוט ויזואלי במקומות רחוקים מן העין.

קבוצת "הברביזון החדש" היא תופעה מרעננת וחשובה בנוף האמנות בישראל, ואף מעבר לה. בקבוצה חמש אמניות ישראליות, אשר התחנכו באקדמיות לאמנות בברית המועצות ומאוחר יותר בישראל ובאירופה, היוצאות יחד אל מחוץ לסטודיו לצייר מתוך התבוננות, בדרך כלל בסביבה עירונית.

מיכה בר-עם, מעמודי התווך של הצילום בישראל, מסייר ומצלם במרחבי הדרום מאז שנות החמישים. במרוצת השנים תיעד במצלמתו היבטים שונים בחיי האזור: את תופעות הטבע המרשימות של המדבר, את העיירות החדשות בנגב ואת העולים החלוצים שהתיישבו בהן, את חקלאי הקיבוצים והמושבים, את הבדואים וישוביהם, את תמרוני הצבא, מנהיגים ואזרחים מן השורה, ילדים וזקנים, שווקים ושיכונים, פסטיבלים ושגרת היום-יום.