התערוכה "מסעות" מתמקדת בעבודות מעשרים וחמש השנים האחרונות ובמיוחד בהדפסים בטכניקות שונות שיצר הלר מאז ראשית שנות האלפיים בסדנת ההדפס ירושלים ובציורים הנלווים להם.

בשנות השבעים של המאה העשרים עלה קיבוץ נירים, השוכן בנגב הצפוני-מערבי, סמוך לרצועת עזה, על מפת האמנות הישראלית. היה זה הודות לפעילותו של חבר הקיבוץ דב הלר – דמות בולטת בתנועת האמנות המושגית באותן שנים. בשנות התשעים הקים הלר בנירים סדנת תחריט וזו הייתה במשך שנים אבן שואבת לאמנים מן הנגב ואף ממרכז הארץ, שבאו ליצור ולהציג שם בתערוכה שנפתחה מדי שנה ב-1 במאי, חג הפועלים.

דב (דבל'ה) הלר נולד ב-1937 בבוקרשט, רומניה. הוריו עלו לארץ ישראל באניית המעפילים "אסתיר" ב-1939 במסע בן שלושה חודשים והשאירו את הפעוט בבית דודתו בבוקרשט, שם גדל בשנות מלחמת העולם השנייה. רק ב-1949, בהיותו בן 12, עלה לארץ והתאחד עם משפחתו. פרק בלתי רגיל זה בביוגרפיה של הלר היה לנושא מרכזי ביצירתו בעשורים האחרונים בעיקר בסדרות "פרימווארה", "אמא אהבה קולנוע", ו"מתחבקים" המוצגות בתערוכה. על אף ההקשר הביוגרפי הציורים וההדפסים אינם כה סיפוריים. הם מציגים קומץ דימויים סמליים שחוזרים בהרכבים שונים ומבוצעים בסגנון כמו-נאיבי: אנייה, דגל, ציפור, גלוית דואר – עצמים המסמנים תנועה, נדודים ומסעות בים ובאוויר. לאלה נוספו דימויים אנושיים, מעין דיוקנים, ומילים הנכתבות – לרוב ברומנית – ככיתובי זיהוי או כצליל ליווי לדימוי. בסדרות "בוגנוויליה" ו"ואדי סלקה" נרמזת הזיקה לנוף המקומי באמצעות דימוי הבאר המשושה, צמח, סל או קערה עם פרי, בעל חיים מקומי.

סיפור חיי משפחתו, ובעיקר נושאים של הגירה, פרידה, אידאלים וחלומות, דימויי טבע וחקלאות התמזגו בהמשך עם פרשות מחייהם ומותם של אחרים שהם חלק מסיפור המקום. בסדרת התצריבים "תל ג'מה" – תל מעל נחל הבשור ובו שרידי יישובים קדומים, שהיה מוצב של הצבא המצרי ב-1948 – נוגע הלר בסיפורן של שתי נשים פלסטיניות, אם ובתה, שנהרגו על ידי צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" ב-2009. באמצעות סיפורן הוא חושף את טראומת המלחמה משני הצדדים כטרגדיה של היחיד. להקרבה של דור מלחמת העצמאות הקדיש הלר את הסדרה "שלמה המלך" סביב דמותו של לוחם פלמ"ח צעיר שנהרג בקרב עם הצבא המצרי בבית אשל סמוך לבאר שבע. חותם את התערוכה המיצב הפיסולי "פרשת מים" שנוצר מחדש במיוחד לתערוכה זו ומוקדש לנושא שהעסיק את הלר במשך שנים רבות: המים שהיו ועודם שאלה קיומית באזורנו.